ניר ואח' נ' בנק אוצר החייל בע"מ ואח'

פסק דין

א. רקע הדברים

1.המבקשים- החייבים הם בני זוג. נגד החייב מתנהל בלשכת ההוצאה לפועל תיק איחוד שמספרו 01-99581-04-5, וחובותיו בתיק האיחוד עומדים ע"ס כ-510,000 ₪. נגד החייבת מתנהל תיק איחוד שמספרו 01-98196-04-4, וחובותיה בתיק האיחוד עומדים ע"ס כ-215,000 ש"ח. החייבים עומדים בצווי התשלומים שניתנו נגדם בתיקי האיחוד ומשלמים 350 ₪ כל אחד.

2.החייבים הגישו בקשת רשות ערעור על ארבע החלטות בעניין מינוי כונס על זכויותיהם בדירה בגדרה שניתנו במסגרת תיקי האיחוד הנ"ל, וחיובם בשכ"ט עו"ד ואגרה, כדלקמן:

1) בהחלטה מיום 3.4.08 מינתה כב' הרשמת מירה דהן את המשיב 2 ככונס נכסים (להלן: "הכונס") על זכויות החייבת בדירה בגדרה הנמצאת ברחוב הצאלה 21/2 גדרה, הידועה כחלקה 22 בגוש 4586 (להלן: "הנכס") במסגרת תיק האיחוד שמתנהל נגד החייבת (להלן: "ההחלטה הראשונה" או "ההחלטה בדבר מינוי הכונס על זכויות החייבת בנכס").

2) בהחלטה מיום 25.9.08 דחתה כב' הרשמת מירה דהן את בקשת החייבת לביטול מינוי הכונס, בנימוק שהכונס מונה מכוח תיק האיחוד ולא בתיק פרטני זה או אחר (להלן: "ההחלטה השנייה" או "ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול מינוי הכונס").

3) בהחלטה מיום 4.1.09 מינתה כב' הרשמת מירה דהן את הכונס ככונס נכסים גם על זכויות החייב בנכס במסגרת תיק האיחוד המתנהל נגדו (להלן: "ההחלטה השלישית" או "ההחלטה בדבר מינוי הכונס על זכויות החייב בנכס").

4) בהחלטה מיום 31.5.09 שניתנה בתיק ההוצל"פ שמספרו 01-50933-05-4, קבעה כב' הרשמת ורדה שוורץ כי יש להקטין את יתרת החוב בתיק בסך של 17,293 ₪, כי החייב ורעייתו חייבים שכ"ט עו"ד ואגרה ביחד ולחוד, וכי רק במידה ורעייתו תשלם את החוב הנ"ל, ניתן יהיה לזכות גם את החייב בסכום זה (להלן: "ההחלטה הרביעית" או "ההחלטה בדבר תשלום שכ"ט ואגרה").

3.בד בבד עם הגשת הבר"ע הגישו המבקשים בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ (בש"א 221318/09). בהחלטה שניתנה על ידי לאחר שהוגשה התגובה לבקשה קבעתי כי ההליכים יעוכבו עד למתן החלטה בבר"ע.

4.כן הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת הבר"ע (בש"א 221320/09).

ב. בקשת המבקשים להארכת מועד (בש"א 221320/09)

5.הבר"ע הוגשה ב-21.7.09, כאשר ההחלטה האחרונה אליה מתייחסת הבר"ע ניתנה ביום 31.5.09. מכאן שהבר"ע הוגשה למעלה מ-50 יום לאחר שניתנה ההחלטה המאוחרת מבין ההחלטות נשוא הבר"ע, כאשר המועד הקבוע בחוק להגשת בר"ע הוא 20 יום מיום מתן ההחלטה (תקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם- 1979).

6.המבקשים טוענים כי לא היו מיוצגים ע"י עו"ד במשך כל התקופה שבה הבנק-הזוכה ניהל נגדם הליכי הוצל"פ וכי הם פנו לבא כוחם רק ביום 18.6.09 לאחר שביקש הבנק לקבל צו פינוי ביחס לדירת המגורים שלהם. בא כוחם טוען כי נדרש לו פרק זמן על מנת ללמוד את התיק ולהגיש בקשות מתאימות. כן הם טוענים כי קיימות "סיבות מיוחדות ומצב כלכלי קשה שמנעו מהם לקבל עזרה מאיש מקצוע לפני כן".

7.המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה להארכת מועד בשל העדר "טעמים מיוחדים", מאחר שתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שעניינה הארכת מועדים קובעת כי מועד שנקבע בחיקוק ניתן להאריך מטעמים מיוחדים שיירשמו.

כן מציינים המשיבים כי עוד ביום 1.4.08 פנה אליהם עו"ד אריה קוקס בשם המבקשים בעקבות הבקשה למינוי כונס (נספח ג' לתגובה לבקשה), וכי החלטת הרשמת מיום 4.1.09 בדבר מינוי המשיב 2 ככונס (ההחלטה השלישית, נספח ה' לתגובה לבקשה) הובאה לידיעתו של עו"ד קוקס במכתבו של המשיב 2 מיום 5.3.09 (נספח ה'1 לתגובה לבקשה).

8.כן יש להוסיף כי מתגובת המשיבים לבר"ע עולה, כי ביום 17.3.09 פנה הכונס לעו"ד קוקס בעניין סרובם לאפשר לשמאי לבקר בנכס (נספח ב'2 לתגובת המשיבים לבר"ע).

9.הבקשה להארכת המועד נדחית. איני מוצא "טעמים מיוחדים" להארכת המועד הקבוע בחוק להגשת הבר"ע. כן אין לקבל את טענת המבקשים לפיה לא היו מיוצגים כל העת עובר להגשת הבקשה לצו הפינוי ביוני 2009, כאשר עוד באפריל 2008 נשלח מכתב מב"כ המבקשים דאז, עו"ד אריה קוקס, בשם המבקשים, בעקבות הבקשה למינוי כונס, כאמור.

כן תמוהה טענתו של ב"כ הנוכחי של המבקשים, עו"ד שי דדוש, כי "נדרש זמן כדי ללמוד את התיק החדש ולהגיש בקשות מתאימות", כאשר כל כתבי הטענות, הבר"ע, הבקשה לעיכוב הליכים, והבקשה להארכת מועד, לרבות תצהיר המערערים, זהים למעט הכותרת. (כך למשל בבקשה להארכת מועד רק סעיפים 5 ו-6 בעמ' 2 שתוכנם הובא בסעיף 6 לעיל רלבנטיים לבקשה להארכת המועד).

10.דין הערעור להידחות גם לגופו של עניין, כפי שיפורט להלן.

ג. לגופו של עניין